באר

"מה שמיַפֶּה את המדבר (...) הוא שאי־שם מסתתרת בו באר", אמר הנסיך הקטן למספר בעת שיחה לילית בלב מדבר. "כשהייתי קטן גרתי בבית ישן", נזכר המספר מיד לאחר מכן, וממשיך לתאר כי "בבית הזה, כך ספרה האגדה, היה טמון אוצר. איש אמנם לא הצליח לגלותו, כמובן, ואולי אפילו איש לא חפש אותו. אבל הבית כלו נהיה קסום בזכותו. בלב־לבו הסתיר ביתי סוד". ובכן, גם המוזאון הוא בית הצופן אוצר וסוד גדול – אוסף המוזאון.

התערוכה שלפנינו מציגה מבחר יצירות מאוסף מוזאון הנגב לאמנות, השמור בכל עת במחסן האוספים, הרחק מעין כל, וכולל בעיקר אמנות ישראלית בתחום הציור, רישום, פיסול, פיסול חוץ, הדפס, צילום ווידאו. היצירות בתערוכה נוצרו על ידי אמנים ואמניות מדורות שונים, שפעלו במגוון סגנונות אמנותיים, מתוך תפיסות רעיוניות נפרדות, ביחס משתנה כלפי המקום ובאיוש עמדות שונות על הציר שבין זיקה למציאות (וכן המציאות החברתית, הפוליטית והאקטואלית) לבין חקר האמנות וערכיה הפנימיים.

ציורי הווילונות והבדים של גבריאלה קליין הם ציורי קיר המשתלבים בתצוגת האוסף ההיסטורי כתפאורה ספקטקולרית, כמאחז עיניים מתעתע וכמעשה להטים ציורי. המפגש שלהם עם יצירות מן האוסף שלא נחשפו לקהל שנים רבות, מטעין אותם במשמעויות סמליות של מעשה הסרת הלוט.