אריה ברקוביץ

ספר אמן המסכם חמישים שנות יצירה. הספר מכיל מאמרים מאת ד״ר יגאל בן נון, רז סמירה, אורי דרומר ואפי גן. הספר מחולק לפרקים על פי מצבי תודעה שונים, ובהתאם לכך היצירות.

[א] עבודות מוקדמות משנות ה־70 ועד שנות ה־90, שבהן עסק בעיקר בעולם דימויים פרימיטיביסטי בנוסחספר אמן המסכם חמישים שנות יצירה. הספר מכיל מאמרים מאת ד״ר יגאל בן נון, רז סמירה, אורי דרומר ואפי גן. הספר מחולק לפרקים על פי מצבי תודעה שונים, ובהתאם לכך, היצירות בכל פרק מקבלות משמעות מחודשת וחיבורים . היצירות בכל פרק ״ארטה פוברה״ (Arte Povera)13 ו/או קו מהיר וגס ו/או פיסול בדו־ממד, שהושתת על שימוש בחומרים זולים ושמישים. זהו גוף עבודות ראשוניות, נוודיות, הישרדותיות, חייתיות, פראיות ומיניות, כפי שניכר גם בתצלום הצייד.

[ב] עבודות משנת 2000 ואילך, המבטאות מבנים מייצרי מקום, שהמכנה המשותף להן הוא קשירה של אובייקטים שוליים זה לצד זה ויצירת מיצבים, הן בתלת־ממד והן בדו־ממד, של פריטים זניחים, שקשה למצוא ביניהם חוט מקשר (רציונלי־אנליטי), ובכל זאת הצבתם יחד (על גבי קיר אחד) מייצרת משמעות קבועה במקום, המאפשרת מחשבה על מה שנבחר להרכיב את העבודה ועל משמעותם של הפרטים ושל המכלול: תחושת התנועה שבין בחירה ארעית (by chance, גם אם קשורה לזיכרונותיו הקדומים של האמן) לבין קיבועו של המקרי ושל האינסטינקטיבי בעבודה אמנותית, תנועה המאפיינת רבות מעבודותיו של מרסל דושאן (Duchamp, 1968–1887), כמו גם עבודות קולאז׳, אסמבלאז׳ ופוטומונטאז׳, שנוצרו במחצית הראשונה של המאה ה־20 על ידי אמני הדאדא.

בפעולת האמנות מעניק ברקוביץ לשולי שננטש קיום באמצעות נִראוּת, הכוללת חידוש, פירוש מחודש ושילוב מחדש, כאילו יש בפעולה זו כדי להחיות משהו מן העבר האבוד.