סירות, עולים, הורים וארונות, שולחנות וכסאות, ברכת הנרות, אריות ודגים, צמחים

נפתלי בזם נולד ב- 1924 באסן שבגרמניה. הוא עלה לארץ ב-1939 לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. בין השנים 1943-1946 הוא למד אמנות בבצלאל עם הצייר מרדכי ארדון ושנה לאחר סיום לימודיו החל ללמד בעצמו והפך לעוזרו האישי של ארדון. ב-1947 נסע יחד עם אישתו כחלק ממשלחת למחנות העקורים בקפריסין, מסע אשר השפיע עליו רבות. ב- 1949 בילה בזם 3 שנים בפריז בלמידה בבית הספר הקתולי לאמנות דתית- מודרנית וב-1952 חזר לישראל ועבד עבור התנועה הקיבוצית כמאייר. ב-1954 השתתף בביאנלה לאמנות בונציה והציג תערוכת יחיד במוזיאון תל- אביב. בזם הרבה ליצור עבודות במרחב הציבורי מחוץ לסטודיו; ב-1963 הוא יצר קיר פסיפס עבור משרדי ההנהלה של חברת התעופה "אל-על"; ב-1970 צייר את תקרת אולם קבלת הפנים בבית הנשיא בירושלים; וב-1971 הוא יצר את התבליט בקיר היציאה ממוזיאון "יד ושם". ב-1995 חזר לפריז, הקים שם סטודיו לציור ולאחר שנתיים עבר לשוויץ. ברוב ציוריו של בזם הוא מתייחס לנושאים ציוניים ולתקומת העם היהודי בארצו.