בעברִי הרחוֹק צפוּיִים שִינוּיִים (כגוֹנִים וּכמוֹיִם)

"בעברי הרחוק צפויים שינויים - כמו ׳יאיר גרבוז הולך לקולנוע׳, גם הספר הזה עוסק בהתחפשות. יש בו גם יסוד מהבלוקים, כי הוא כתוב ביד. אני מאד אוהב שירה, וגם חושב ששירה וציור, מסתדרים יותר טוב מאשר פרוזה וציור. שירה דורשת ניקיון ודיוק, ושיר הוא כמו ציור, קומפוזיציה על דף. פרוזה היא קומפוזציה של תוכן אבל לא של צורה. במובן הזה, יצרתי דיאלוג מתמשך בין אמנות ושירה. בתחילת הדרך כשכתבתי על אמנות, ראיתי שציטוט טוב עובד פנטסטי אם מחברים אותו לצייר הנכון. אז התחלתי לכתוב ״דימויי שיר״, ולהשתמש הרבה בביטויים מהשפה בתוך הציורים. נהיית תנועה הדדית אצלי בין שני המדיומים. ספרי האמן, הם במידה רבה תיבת נוח שמשמרים את החיבור הזה, בין טקסט וציור או רישום. אני קורא לזה גם 'חרסי שפה', ציטוטים, שורות, מילים שצריך לשמר, סוג של מפעל הצלה. הרבה פעמים אני מתמגנת למשפט, או שצמד מילים מתהפך לי בראש. יש בזה כמובן הרבה ניכוס, וניסיון למסור הלאה תרבות."
-- יאיר גרבוז