כריסטינה

הספר הוא יומן מסע של צלמת שלא מצלמת שמתעדת במילים ודימויים את המפגשים שלה עם נשים ברחבי העולם. בספר עשרים ושישה קטעי טקסט קצרים, חלקם לא יותר משורה אחת. כל פרגמנט עוסק באישה אחרת שמארחת את הצלמת. התיאורים הם תוצאה של הדיאלוג שמנהלת הכותבת – הצלמת כריסטינה – בראשה, כשהיא חושבת על המפגשים הללו

היא מדברת על אוכל, על רגשות, היא מתארת את האישה שמארחת אותה באופן אסוציאטיבי, היא משרטטת דיוקן של האישה כשקווי המתאר שלה הם הבית, או הפעולות שהיא עושה, או האוכל שהיא מכינה, או ההיעדר שלה, או התגובות שלה

כריסטינה הוא השם השני שלי, זה שנתנו לי הוריי כשנולדתי

כריסטינה היא הצלמת שחשבתי שאהיה כשבחרתי ללמוד צילום בבית ספר לאמנות, כזו שמסתובבת בעולם ומצלמת לנשיונל ג’אוגרפיק, חופשיה וללא שורשים. דבר מזה לא עניין אותי באמת והדיאלוג שאני מנהלת עם הצילום הרבה יותר מורכב: הוא לא תמיד מספק אותי, הוא בדרך כלל לא מספיק לי. והשורשים שלי נטועים עמוק באדמה הישראלית, במשפחה שלי, בבית שלי