אליהו גת

אליהו גת (1919–1987) היה צייר ומחנך מרכזי באמנות הישראלית. הוא נולד בעיירה דוקשיצה (רוסיה הלבנה), עלה לארץ‑ישראל בשנת 1937, וחי ויצר בישראל עד מותו. ציוריו מתאפיינים בצבעוניות עזה ובמחווה ציורית יצרית, לצד רישום רגיש וקשוב, ומתוך זיקה עמוקה לנופי הארץ. גת לא פעל מתוך חיפוש אחר קנוניזציה או היענות לאופנות אמנותיות, אלא מתוך עמדה אישית ועצמאית, שהציבה אותו לעיתים מחוץ לזרמים המרכזיים אך גם הפכה אותו לדמות משמעותית בעיצוב שדה אמנות הטרוגני, רחב וביקורתי. הוא היה ממייסדי קבוצת העשרה ומנהיגה הלא‑רשמי, מאמני תערוכות תצפי""ת, מייסד ומוביל קבוצת אקלים, ויוזם של פעילויות אמנותיות וחינוכיות רבות ברחבי הארץ. לאחר שירותו בצבא הבריטי ובצה״ל, למד באולפן לאמנות של אהרון אבני, אצל יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי, ובהמשך בבית‑הספר לאמנויות יפות (בוזאר) בפריז. בין השנים 1964–1978 ניהל את המכון לאמנות בבת‑ים, ולימד במדרשה למורים לאמנות, בבצלאל ובמוסדות נוספים. בשנים 1980–1981 כיהן כיושב‑ראש אגודת הציירים והפסלים בישראל. בשנת 1984 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית מקיפה של עבודתו במוזיאון ישראל בירושלים (אוצר: יגאל צלמונה). גת זכה בפרס דיזנגוף לציור, וציוריו מצויים באוספים ציבוריים, ובהם הציור „נקבת השילוח”, המוצב בכניסה לאולם השופטים בבית המשפט העליון בירושלים. בשנותיו האחרונות חי בצפת, שם נפטר בשנת 1987.

רון ברטוש הוא חוקר ואוצר אמנות, בוגר תואר ראשון ושני בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב, בוגר תוכנית העמיתים של עלמא ובית הספר למנהיגות של מכון מנדל. אצר תערוכות רבות במוסדות אמנות שונים, וב-2021 ייסד את גלריית "טרקלין האמנות בבית עלמא". מאז 2023 הוא משמש כאוצר הראשי של מוזיאון הנגב לאמנות. בעבודתו עוסק ברטוש בהיסטוריה של האמנות הישראלית ובאמנים ופרקים נשכחים מתולדותיה, דרך תערוכות, מחקרים ומונוגרפיות על יוצרים כגון דני קרוון, מיכה אולמן, אליהו גת ואחרים. הוא מרצה בתחום האמנות והאוצרות, ומנחה סטודנטים בתוכנית לאוצרות עכשווית בבית לאמנות ישראלית. בנוסף, הוא משמש כלקטור בוועדות שיפוט שונות בתחומי האמנות והתרבות.