היי, הייתי פה וחשבתי עלייך

הספר הוא קטלוג מלווה לתערוכה המוצגת בימים אלו (יוני-אוקטובר 2026) במוזאון פ״ת הכוללת שלוש סדרות של צירושים (הלחם בין ציור לרישום) — חוט השני(ם), מחבואים והיי, הייתי פה וחשבתי עלייך — שנוצרו במקביל ואחת אחרי השנייה, בדיו ובצבע מים על נייר. המסד הרעיוני והרגשי למהלך החזותי של רוזנברג, מתגלם בליקוט, גזירה וחיבור. פעולת הגזירה, כמוה כגזירת גורל, מתכנסת בסוף למעין חדר פלאות, המעלה באוב את מה שנפלט ונעלם במגירות הזמן החולף.

הסדרה המוקדמת והאישית מבין השלוש, חוט השני(ם), היא אלבום משפחתי של מבטים במצבי הסתגרות וקִרבה, הלוכדים את תחושת הזמן, הכאב והאהבה במציאות; הסדרה מחבואים כלולות עבודות בעלות ממד תיאטרלי ואלביתי שבמרכזן חפצים, מקומות או אירועים, שהקשר ביניהם שרירותי לכאורה.

הסדרה היי, הייתי פה וחשבתי עלייך, כשם הספר והתערוכה כולה, מתמקדת ב"אחיזת עיניים" (œil’l trompe בצרפתית) — טכניקת ציור שיוצרת אשליה ריאליסטית. רוזנברג מגיב למסורת זו ביצירת תמונות בתוך תמונות, שבהן מצורפים דימויים למילים על רקע מצע עץ. בתוך המרחבים המודעים שהוא יוצר, הוא מחבר בין קטעי טקסט מתוך יצירות ספרות נודעות העוסקת במלחמה, בהרס ובאובדן, ומהרהר על תעתועי הזמן ובמופעים פנטסטיים של אלימות הקיום.

הצטברותם של הדימויים רוקמים מהלך של תשוקה והתרפקות על מעשה הייצוג — ובו־בזמן מסמנים את חוסר האפשרות שלו, את כישלונו. בריבוי שלהם הם מגלמים את הציור־רישום כמלאכת חיים, כמעשה הישרדות.

-- מתוך טקסט התערוכה מאת ד״ר אירנה גורדון