אני אי

אני אי, הוא ספרה הראשון של האמנית גבריאלה קליין. הספר מתאר נופי אנשים ופורטרטים של נופים כסיפור ויזואלי לא ליניארי. הדימויים לקוחים מציורים על נייר שצוירו במהלך ארבע השנים, במקומות קרובים לבית ורחוקים ברחבי העולם. כמקדימים לדימויים הצבעוניים נמצא טקסט פואטי שכתב הפסיכואנליטיקאי ומבקר האמנות איתמר לוי והתכתבות טרנס אטלנטית מזדמנת בין קליין לבין הציירת והחברה מלני דניאל.