Killing Time

יוסף קריספל הוא אמן, צייר וראש המחלקה לאמנות בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. מרצה בכיר לאמנות. הוא זכה בפרסים רבים, ביניהם, פרס רפפורט לצייר צעיר, ופרס שר התרבות. ציוריו מצויים בין השאר באוספים של מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל בירושלים, בכנסת ישראל ובאוספים פרטיים בארץ ומחוץ לישראל. ביצירתו מעלה קריספל שאלות על הגדרתו ועל עצם מיקומו של הציור ביחס למשטח המצויר והוא מציע לראות בו מסכה, מסך, קליפה או ציפוי. מרדכי עומר תיאר את יצירתו של קריספל כ"מיטלטלת בין ערגה לעולם מושלם, מובנה ועקבי שכמו מעלה בזיכרונו את המאה ה-18, לבין עולם מפורק, חרב ותלוש, הבנוי על יסודותיו המעורערים של הפוסט-מודרניזם. האוצר אמיתי מנדלסון כתב על יצירתו כי "הרבגוניות והאקלקטיות המאפיינות את נושאיו חלות גם על הסגנונות שהוא יוצר בהם: הוא מלהטט בין סגנון הציור הריאליסטי, למינימליזם ולציור מופשט. אפשר לומר שהסגנון שלו הוא חוסר הסגנון והיכולת לעבור בווירטואוזיות בין נושאים ובין סגנונות". והאוצרת נעמי אביב תיארה אותו כ"צייר אובססיבי, כקניבל שמתפקד כמזללת דימויים, כפיראט הממלא את הסטודיו שלו בשלל" וכ"צייר בעל רעב שלא יודע שובע לדימוי נעלם". במרכז יצירתו עומדים ארוס ותנטוס; ציוריו מציגים עולם רווי יצרים, אלימות, ציד, דימויי גוף ודיוקנאות. כל אלה עולים ביצירתו כרוחות רפאים מההיסטוריה של האמנות וממקורות אנציקלופדיים, ספרים, אתרי אינטרנט, אלבומים, עולמות ארכאיים ואתרים ארכאולוגיים.