רישומי קינה

נפתלי בזם

1962

הספר רישומי קינה מציג סדרת רישומי דיו מאת נפתלי בזם בליווי שירים מאת עזרא זוסמן (1970–1973), משורר, מתרגם, עורך ומבקר תיאטרון, וחתן פרס ביאליק. בזם ראה את עצמו כאמן הכורך את סיפורו האישי עם הנרטיב הלאומי, ובעיקר עם הטרגדיה שהותירה השואה. משפט אייכמן שחל באותה תקופה (1961) השפיע עליו, פתח את פצעיו ועימת אותו עם האסון. הרישומים מהווים קינה על הוריו שנספו בשואה ועל הירצחם של חפים מפשע. הטקסטים של זוסמן מהדהדים במילים את הרישומים, מופיעים בהם מוטיבים מתוך העולם היהודי, הנוכחים ביצירתו של בזם, וכמוהם הם זועקים את השבר והכאב וקוראים לנחמה.

יצירתו של בזם מורכבת מדימויים היוצרים שפה איקונוגרפית אישית. סמלים מתוך המסורת היהודית שלובים עם תיאורים של חורבן ושואה, וצירופם זה לצד זה מייצר מִחברים סוריאליסטים המבטאים את נפשו המצולקת. הרישומים עשויים בקו חזק ונוקשה, סגנון המחזק ומעצים את האימה והזוועה.

הספר צולם באדיבות ספרית מוזיאון תל אביב לאמנות, בה גם נמצא עותק זה.

  • עמודים: 16
  • סוג כריכה: קשה
  • מידות (בס״מ): 30x24
  • הדפסה: פלאי-פי.אי.סי
  • כריכה: פלאי-פי.אי.סי
  • סוג הדפסה: בלט
  • שם ההוצאה: מסדה
  • מקום ההוצאה: ישראל
  • צילומי הספר: מגזין מעלעלת

נפתלי בזם נולד ב- 1924 באסן שבגרמניה. הוא עלה לארץ ב-1939 לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. בין השנים 1943-1946 הוא למד אמנות בבצלאל עם הצייר מרדכי ארדון ושנה לאחר סיום לימודיו החל ללמד בעצמו והפך לעוזרו האישי של ארדון. ב-1947 נסע יחד עם אישתו כחלק ממשלחת למחנות העקורים בקפריסין, מסע אשר השפיע עליו רבות. ב- 1949 בילה בזם 3 שנים בפריז בלמידה בבית הספר הקתולי לאמנות דתית- מודרנית וב-1952 חזר לישראל ועבד עבור התנועה הקיבוצית כמאייר. ב-1954 השתתף בביאנלה לאמנות בונציה והציג תערוכת יחיד במוזיאון תל- אביב. בזם הרבה ליצור עבודות במרחב הציבורי מחוץ לסטודיו; ב-1963 הוא יצר קיר פסיפס עבור משרדי ההנהלה של חברת התעופה "אל-על"; ב-1970 צייר את תקרת אולם קבלת הפנים בבית הנשיא בירושלים; וב-1971 הוא יצר את התבליט בקיר היציאה ממוזיאון "יד ושם". ב-1995 חזר לפריז, הקים שם סטודיו לציור ולאחר שנתיים עבר לשוויץ. ברוב ציוריו של בזם הוא מתייחס לנושאים ציוניים ולתקומת העם היהודי בארצו.