כמו כלב

"הרעיון לספר עלה תוך כדי שוטטות בארכיון המבולגן שלי. אחד היתרונות של ארכיון מבולגן הוא שאתה עובר על כולו על פעם מחדש. הרבה כלבים השתרבבו לתמונות שצילמתי במשך השנים. החלטתי להשלים את האוסף בתמונות יזומות. הייתי בתצוגת כלבים, במספרות, במכוני יופי, אצל וטרינרים, אצל מגדלים, מאלפים, מאמנים, הסתובבתי בכל הארץ, אפילו תחקירן היה לי. חיפשתי תצלומים מעניינים וזה לקח זמן (המו"ל כבר צלצל והתעניין מה קורה). ואז, כשזה ממש נגמר, או ליתר דיוק כשהגיעה שעת הסגירה שאין אחריה פריים נוסף ולא דיבורים ולא עוד התלבטות אחת וגמרנו (אם כי מבחינתי שום דבר בעצם לא נגמר), נתקלתי בשכן יורד במדרגות ביתנו המשותף ברחוב פרישמן, לפניו פוסעת פיפי כלבתו הקטנה. לבושה בשמלה אדומה עם שתי צמות וסיכת ראש סגולה בצורת פרפר נעוצה בשערה. אוקיי, אמרתי, גם את נכנסת. אבל את האחרונה בהחלט."
-- אלכס ליבק