פרקטיקת הזיכרון

לצורך ספרה החדש "פרקטיקת הזיכרון" (Memory Practice), ביקרה תפוחי באתרים שבהם התרחשו פשעים מתקופת מלחמת העולם השנייה ותיעדה את מראם העכשווי באמצעות צילומים מאופקים וצנועים. תצלומיה חושפים כיצד מתקנים תעשייתיים שבהם הנאצים השתמשו בעבודת כפייה, לצד אתרים נוספים של זוועות ופשעים, הוסבו לשימושים חדשים וכיום נדמים כחלק טבעי ובלתי נפרד מן הנוף העירוני הסובב אותם.

מקומות אלה — בתי ספר, תחנות דלק, משרדים ציבוריים, מסעדות ובתי קולנוע — ממלאים כיום תפקידים יומיומיים לחלוטין, אך משמעותם ההיסטורית ממשיכה לרחוש מתחת לפני השטח. עבודתה של תפוחי שואלת: אילו תהליכי נרמול ניתן לזהות במקומות הללו? כיצד הוטבעו הסבל והטראומה שנגרמו כתוצאה מאלימות, כפייה ומעקב במבנים העירוניים והחברתיים של ההווה? או לחלופין, כיצד מוסתרים עקבות אלה ומכוסים, כך שהם מותירים חללים ריקים בזיכרון הקולקטיבי?

מאז שנת 2014 מתעדת האמנית את העקבות ההולכים ונעלמים הללו בברלין ובערים ועיירות ברחבי מרכז ומזרח אירופה וביוון.

הספר "פרקטיקת הזיכרון" מסכם אחד־עשר שנות מחקר ויצירה, וכולל מאמרים מאת יעל אלמוג ומאת האמנית עצמה.