ארץ הצבי

אהרון הלוי (1887–1957)
האדמה, הצמחייה הארץ־ישראלית והנוף המקומי ליוו את חייו של אהרון הלוי, ובאו לידי ביטוי ביצירתו הייחודית, בפועלו, ובחייו מרובי הנדודים והמעברים. הוא נמנה עם חלוצי הציור המקומי, היה רשם בוטני, צלם, אגרונום וחוקר צמחים.

הלוי נולד בצ'רניהיב, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), למשפחה דתית. ב־1906 בהיותו בן 19 עלה לבדו לארץ, למד בבצלאל כחצי שנה, ואחר כך נדד בין יישובים באזור עמק הירדן ועבד למחייתו כשומר, דייג בכנרת וגנן. לאחר נישואיו התגורר בירושלים, למד צילום בבצלאל, ולפרנסתו צבע גלויות עבור הקרן קיימת ופתח חנות למכשירי כתיבה בשער יפו. ב־1916 התגייס לצבא הטורקי כשרטט נוף וכעוזר גנן לברוך צ'יזיק שאותו הכיר בפרדסי רחובות. בסיום המלחמה התיישב במושבה כנרת ועבד בחקלאות. מאוחר יותר נדד עם משפחתו בין יפו, תל אביב, גבעתיים ורמת גן. בגינת ביתו שבגבעתיים פיתח עם עקיבא אטינגר זן של תות גינה בשם "החלוץ" ועליו זכה בפרס.

בין השנים 1929–1931 חי באוסטרליה, וכשחזר לארץ פתח חנות פרחים ובעלי חיים ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, והשתתף בתחרות לתכנון גן מאיר. מאוחר יותר עבר להרצליה, המשיך בעבודתו כאגרונום וכצייר, והקים בביתו מעבדת צילום. בצילומיו תיעד את הקמת העיר ואת אנשיה. הוא התגורר בהרצליה עד פטירתו. לפני מותו תרם מיצירותיו לבית גורדון בקיבוץ דגניה א. הוא נקבר בבית העלמין של הקיבוץ.

יצירתו של הלוי נובעת ונבראת מהאדמה. מתוך הקשר הגופני והרוחני אליה כחקלאי וכאמן, הוא בורא את תוצריה ויוצר את אמנותו. יצירותיו הריאליסטיות מתארות את מה שראו עיניו ואת מה שחש בבשרו. ציוריו ורישומיו קוויים, דקדקניים ופרטניים, מזכירים בסגנונם ציורים עממיים וציור נאיבי.

הלוי השתתף בתערוכות קבוצתיות רבות. שתי תערוכות יחיד הוקדשו לו: האחת בגימנסיה ''הרצליה'' בתל אביב, 1932, והשנייה בבית ראובן, שנים לאחר מותו, "מחווה לאהרון הלוי: חלוץ, איש טבע, צייר", 2016.