המסע בעקבות האיש על החמור הלבן

מפגש אקראי של יעקב ישראל עם פלסטיני רכוב על חמור לבן, בחום הלוהט של מדבר יהודה היווה נקודת יציאה לספר ״המסע בעקבות האיש על החמור הלבן״. הפרויקט שואב את השראתו ממסורת הצילום האמריקאית הכוללת מסעות אפיים במהלכם הצלם פוגש דמויות ונופים פרבריים, שמנסחים חברתית ופוליטית את המקום והתקופה. אך בעוד שהמסעות באמריקה אורכים חודשים או שנים, בכבישים שאינם נגמרים, בישראל הקטנה בסופו של של כל יום שבים הביתה. וכך, ישראל מוצא את עצמו חוזר שוב ושוב לאותם מקומות, במסע מעגלי, כמו זיכרון מטריד ממנו לא ניתן להשתחרר, בו מפגשים עם הנוף המקומי ואנשיו מייצגים באופן מסוים נרטיבים דתיים והיסטוריים. התצלומים משקפים את האינטימיות הנובעת מהחזרה לאותם הנופים, ואת המפגשים הייחודיים עם דמויות שחיות בשולי החברה הישראלית. הנרטיב החברתי והפוליטי משלב בתוכו את הדתי. בתצלומים אנו עדים לסימנים המאפשרים לצופים להרכיב את הסיפור: המיסיונרים היהודים; האנשים האבודים; הנוף הלא ממומש; שאריות של ישויות. ה"מסע" משלב בתוכו חוויה המורכבת מהתבוננות פנימית וחיצונית בנוף הישראלי/פלסטיני האנושי, בניסיון להבין את חווית החיים במקום הזה.