המעבר בתעלות הדמע תקין

ספרה של נועה צדקה, המעבר בתעלות הדמע תקין, הנו אוסף של צילומים וטקסטים המשולבים כפסיפס. ביצירתה מתמודדת צדקה עם חומרים אוטוביוגרפיים ואינה מרחיקה את האמנות מאפרוריות היומיום. גווני האפור, למעשה, הם אלה המרכיבים את יצירתה והם מנעד העושר שלה. כך, לאורך הפאזל הפרוּם הנפרש בפנינו, מתגלים חייה של אישה צעירה במשך עשור – מתוך תנועה בין תל אביב, לונדון, אמסטרדם ופולין – אישה המחפשת אחר נוכחות גופה שלה ואחר נוכחות אנושית ואורבנית בלתי מנוכרת. בספר מצויים, זה לצד זה, אנשים שפגשה צדקה לרגע ברכבת, נופים, בני משפחה ובני זוג, כאשר במקביל, הן בצילום והן בטקסט, נחשפות תקוותיה ומצוקותיה הפיזיות והנפשיות. סיפור האהבה הנרקם בהמעבר בתעלות הדמע תקין מציג את האהבה על מורכבויותיה ויומיומיותה המדכדכת לעתים; כך נוצר מהלך מרתק של סיפור אהבה המתנגד לז'אנר של "סיפורי אהבה". קשה שלא לחוש קרובים אל האישה הרגישה שעיניה פקוחות אל תוך נפשה ואל המרחב החיצוני העירוני שבו היא מצויה, ואל הזוג המדבר ושותק בשלוש שפות.