החלוץ האלמוני
פ.ק.הניך
1938
נתיב חיים בעשר תמונות
החוברת מציגה עשרה חיתוכי עץ, עם כותרות בתחתית כל הדפס, רשומות בעיפרון בכתב-ידו של הניך, ומציגה את דמותו של החלוץ כרעיון וכאידאה. האמן מלווה את החלוץ מרגע הפרידה מהוריו, דרך מסעו באנייה כחלק מקבוצת חלוצים המופיעים בריקוד במעגל, ומנופפים בידיים מול שובר הגלים של חיפה. החלוץ של הניך גברי, חזק, מגלם את הרעיון של היהודי החדש, המזוהה עם עבודה פיזית ובניית הארץ.
תל אביב המודרנית זרה לחלוץ של הניך, הוא נראה בתחתית ההדפס מכונס בעצמו, מנוכר לעיר השוקקת, שקולנוע מוגרבי מתנוסס במרכזה. ייעודו ואושרו מתקיימים בבנייה ובשמירה, ובחיבור לבת הזוג, איתה הוא מטייל לאורך משוכת צבר. בהדפס החותם את הסדרה נרמז סופו הטרגי, ארון מתים מונח על כתפי חלוצים האוחזים ידיים במעגל, וכותרת המבקשת "אל תספדו לי".
בעמוד האחרון בחוברת מופיעה להבה המזכירה נר נשמה, ומצוין שהחוברת יצאה לאור בהוצאה עממית וב-500 עותקים שהודפסו מתוך הגלופה (אינם העתקים). המספר 27 נכתב בכתב יד, וזהו מספר העותק הנמצא בספרייה לאמנות של מוזיאון תל אביב לאמנות.
הניך, שרצה לקדם את דמות החלוץ ואת האתוס הציוני, הוציא לאור את החוברת בהוצאה עממית, שדגלה בפרסום לקהל הרחב נושאים תרבותיים ואידאולוגיים כמו סוציאליזם, ציונות, עבריות, יהדות, ותרבות לאומית. החומרים הודפסו בפורמטים צנועים כמו חוברות או ספרונים, בעלות כספית נמוכה שהתאימה למצב הכלכלי בארץ של שנות ה־30.
הספר נמצא באוסף ספריית מוזיאון תל אביב לאמנות, וצולם בסיועה.
- עותקים: 500
- עמודים: 14
- סוג כריכה: רכה
- מידות (בס״מ): 30x23
- הדפסה: הוצאת הדור
- כריכה: הוצאת הדור
- סוג הדפסה: חיתוכי עץ
- שם ההוצאה: הוצאה עממית
- מקום ההוצאה: חיפה
- צילומי הספר: מגזין מעלעלת
פול קונרד הנריך (1997-1907) נולד בצ'רנוביץ, למד אמנות בוינה, פירנצה ופריז, ובין השנים 1930-1935 יצר ולימד אמנות בבוקרשט. ב-1935 עלה לארץ, התגורר בחיפה עם אשתו ועם בנם שנהרג במהלך שירותו הצבאי. הוא הקים בחיפה סטודיו לאמנות ולימד עיצוב דו-ממדי בפקולטה לאדריכלות בטכניון.
יצירתו המוקדמת בחו"ל ובארץ התמקדה בצבעי שמן ובחיתוכי עץ. הניך פרסם שלוש חוברות עם חיתוכי עץ העוסקות בזהותו של היהודי-ישראלי, ובתקומת העם והארץ: "החלוץ האלמוני" (1938), "דרך גולים" (1943) שמורכב מ-13 חיתוכי עץ הנוגעים בהיסטוריה היהודית (נמצא בספריית מוזיאון תל אביב לאמנות) ו”דוד מלך-ישראל" (1949), סדרה בת עשרה חיתוכי עץ המוקדשת לחיילים שלחמו במלחמת השחרור, בדגש על מלחמת מעטים מול רבים.
חיתוכי העץ שלו אקספרסיביים, מאופיינים בניגודיות בין לבן לשחור, מבטאים את המפגש עם האור הישראלי החריף, המאופיין בניגודיות בין האור לצל. הדפסיו הושפעו בעיקר מפראנץ מזרל (Masserel) אמן חיתוכי עץ, שיצר בשנות ה-20 של המאה ה-20 סדרות של הדפסי עץ אקספרסיביים עם הקצנה בין אזורים בהירים לכהים בהשפעת הקולנוע שהיה בראשיתו. הסדרות פורסמו ברומנים חזותיים, אשר נמצאים לעיון בספרית מוזיאון תל אביב לאמנות.
מתחילת דרכו כאמן העסיק אותו נושא התנועה, איתו ניסה להתמודד בציור ובהדפס. ב- 1966 התמנה לפרופסור עמית בטכניון, ועסק במחקרים בתחום התנועה והצבע. הניך פיתח טכניקת של ציור בעזרת השמש להם קרא ״ציור-שמש". על גג בטכניון הציב מראות ומנסרות שהקרינו את קרני השמש על קיר ויצרו רצף של דימויים אותם תיעד בצילום.
בשנת 2002 הוקמה בטכניון גלריה לאמנות ניסיונית הנושאת את שמו.
הניך הציג בארץ ובחו"ל, אך לא זכה בארץ להכרה ראויה, ייתכן אולי מכיוון שתחומי יצירתו לא תאמו את הקאנון האמנותי המקובל בזמנו.
