להיות כלה אשת חיל

אני בוחנת את דימוי הכלה דרך צילום דיוקן עצמי, מרכיבה סצנות המבוססות על פנטזיות וזיכרונות אישיים, על מסורת דתית וקלישאות הוליוודיות במטרה לממש תשוקה וכאב אישיים, אבל גם כדי לפרקם מהדימוי המקובל ולהמציאו מחדש.

תהליך הצילום הוא טקס פרטי שמתחיל בחיפוש מתמיד אחר אובייקטים ובגדים שישמשו תפאורה וסידורם יחד כרקע בחדרי. משמעותי במיוחד רגע לבישת שמלת הכלה, סידור התסרוקת, האיפור וההינומה, והנה אני כלה!

זה ריטואל שנע בין פעולה תרפויטית להצהרת כוונות סמויה. בעקבות משיכה לאסתטיקה של תצלומי חתונות משנות ה-90 שמצאתי באלבום משפחתי, פיתחתי סגנון צילום ישיר, דרך שימוש בפלאש שהופך את הצבעים לבוהקים מאוד, כמעט מוגזמים, המשחזרים את הברק השיווקי של עולם צלמי האירועים ואת הפיתוי והמלאכותיות שבמעמד הזה.

פעולת ההסתגרות חשובה לי – אני לבד בחדרי, בלי צוות, בלי עדים. דימוי הכלה, שהתחיל עבורי כטקס פרטי, היה עד מהרה גם פתח הצצה לתעשיית החתונות, שהפכה לאירוע צרכני וראוותני.