While They Were Moving, They Were Moved

נעה יקותיאלי

2015

ספר אמנית זה אשר יצא לאור ב2015, עוסק ברבדים האינסופיים של המציאות, אותה אנו מכנים 'אמת' ומה אנחנו מחשיבים כ'סיפור אמיתי'. מה עיצב אותנו למי שאנו היום? האם מדובר בחוויות 'אמיתיות' שעברנו באופן אישי בלבד או גם כאלו שהיינו עדים להן, מקרוב או מרחוק? האם גם חוויות 'יד שניה' של צופה מהצד יכולות להוות נקודת השפעה עלינו? האם סיפורים ממקומות רחוקים ומזמנים שונים יכולים להשפיע עלינו באותו אופן כחוויה 'אמיתית' שלנו? 
הספר משלב צילומים של טבע, בתים ואסונות, המודפסים על נייר פרגמנט שקוף אשר דרכם ניתן לראות שכבה נוספת של חיתוך הנייר השחור-לבן אשר יחד מייצרים מעין מוזאיקה של זיכרון נבנה העוסק במַאֲבָק. עיבוד סצנות של סכסוכים קולקטיביים, הנייר השחור חושף נושאים דרך חללים ריקים, חתוכים ופערים. בהיפוך הדפים, הצופה מסוגל.ת לפרק ידנית ולשחזר את שכבות התמונות, הזמן, הזיכרון. 
בספר היא מנסה לשבור ולפרק רגעים לשכבות, פירוק שבדרך כלל אינו אפשרי כשאנחנו נוכחים ברגע וקולטים רק את מה שאנחנו יכולים להכיל, להבין ולפרש בזמן הווה. 
בסופו של הספר מתגלה מכתב, מתוכו בוקע קול אישי ומובחן של אדם המנסה להנכיח, באמצעות מילים כתובות, את הדהוד הספר בנפשו.את המכתב כתבה הסופרת שרה שילה, זוכת פרס ספיר לספרות בשנת 2007. הספר יצא לאור בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.

  • עותקים: 500
  • עמודים: 100
  • סוג כריכה: כריכה קשה למינציה קרטון עם שדרת קנווס שחורה
  • מידות (בס״מ): 23.5x30
  • צילום רפרודוקציות: אבי אמסלם
  • הדפסה: ע.ר הדפסות
  • סוג הדפסה: YMCK offset print
  • שם ההוצאה: עצמית
  • מקום ההוצאה: ישראל
  • תמיכות: מפעל הפיס לתרבות ואמנות
  • צילומי הספר: יאיר מיוחס

נועה יקותיאלי (נולדה ב-1989, קליפורניה) היא אמנית אוטודידקטית אמריקאית-יפנית-ישראלית, החיה ויוצרת בין תל אביב, לוס אנג'לס וברוקלין. בעשור האחרון הציגה תערוכות בינלאומיות במוסדות כגון: International Studio & Curatorial Program (ברוקלין), מוזיאון MAXXI (רומא), מוזיאון שנחאי להימלאיה (סין), Augsburg Kunstverein (גרמניה), מוזיאון ישראל (ירושלים), מוזיאון האמנות העכשווית צ'אנגג'יאנג (סין), Kunstmuseum Ahlen (גרמניה), הביאנלה של Bienalsur במוזיאון לאמנות עכשווית של רוסאריו (ארגנטינה), הביתן הישראלי-פלסטיני בביאנלה של נקאנוג'ו (יפן), מוזיאון פתח תקווה לאמנות (ישראל), מוזיאון ארץ ישראל (תל אביב), Open Contemporary Art Center (טאיוואן), מוזיאון ינקו-דאדא (עין הוד), בית האמנים (תל אביב), ומוזיאון וילפריד ישראל (ישראל).

היא הציגה תערוכות יחיד בגלריות: Hannah Traore Gallery (ניו יורק), Russi Klenner Gallery (ברלין), גלריה גורדון (תל אביב), Track 16 Gallery (לוס אנג'לס), Gisela Clement Gallery (בון), Marina Gisich Gallery (סנט פטרסבורג), גלריה אינגה (תל אביב), ו-Knust Kunz Gallery (מינכן).

עבודותיה נכללות באוספים של מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון מרקש לצילום ואמנויות חזותיות, אוסף סרז' טירוש, אוסף רחל ודב גוטסמן, אוסף אן וארי רוזנבלט, ואוסף ORS.

יקותיאלי השתתפה בתכניות שהות אמן (רזידנסי) כמו ISCP (ברוקלין), Sommer Frische Kunst (אוסטריה), Taipei Artists Village (טאיוואן), מרכז ההדפס ע"ש גוטסמן (ישראל), Reciprocity ו-Asylum Arts (לוס אנג'לס), ו-Fundacao Arte e Cultura (אנגולה). היא זכתה בפרסים כגון מלגת קרן הרפו, מענקי רזידנסי ותערוכות של ARTIS, מענק מפעל הפיס לתרבות ולאמנות, ופרס האמן הצעיר מטעם OUTSET.