מדור ׳לפי הספר׳ מזמין מעצבות ומעצבים לשתף בתהליכים של יצירת ספרים שהם אמנות. כל מעצב.ת מזמין.ה את הקולגה הבא.ה למדור.
מי את.ה?
אביגיל ריינר, מרכיבה חלק 1 מתוך 2, יחד עם שלומי נחמני, ב The Studio המתמחה בעיצוב לעולם התרבות והאמנות. אני אמא של שרי, ענר ואמרי. תושבת תל אביב-יפו בהווה, ירושלמית בעבר, אבל תכלס - לנצח. ירושלים היא חלק מהותי בי. מרצה לעיצוב מזה 15 שנה במכללת שנקר וסגל במכון הטכנולוגי בחולון (HIT). בעלת תואר ראשון מבצלאל, שני מאוני׳ ת״א, ובוגרת התוכנית לאוצרות בעיצוב.
איך הגעת לעולם העיצוב, ובמיוחד עיצוב ספרים?
בשנות התיכון גיליתי עד כמה אני מחוברת לעולם האמנות. לכן תכננתי ללמוד תולדות האמנות באוניברסיטה. כששלומי בן-זוגי החל ללמוד בבצלאל זה היה נראה לי מאוד מעניין והחלטתי לבדוק אם אתקבל ואחרי שהתקבלתי, אמרתי לעצמי - יאללה, בוא ננסה ונראה! עיצוב ספרים היה ועדיין משהו שגיליתי על עצמי שאני עושה כל הזמן, כל פרוייקט או מחשבה היתה מתאגדת לה לאובייקט מדופדף. כך הבנתי שעולמות התוכן הללו הם ממש חלק ממני. לשמחתי לאחר לימודי התואר הראשון התחלתי לעבוד בסטודיו שעסק בעיקר בעיצוב ספרים, וכך צללתי לעולם האובייקטים המעולעלים.
מה הוא הספר שהכי איתגר אותך לעצב?
אני בדיוק בסיומו של עיצוב ספר עבור אורית פרייליך, מעצבת אופנה ואמנית, קולגה שלי בשנקר. אורית ראתה סקיצה שעיצבתי עבורה ופסלה אותה על הסף. עוד לא קרה לי שכל כך לא קלעתי לבריף. לא היה שם שום דבר שהיא אהבה, להיפך. אורית גרמה לי לצאת לדרך חדשה לגמרי, ולייצר אובייקט עבורה שמותאם למידותיה, פחות למידותי. זה היה תהליך ארוך ומתיש, במיוחד כי שתינו מאוד אוהבות אחת את השניה, ועלו בינינו המון חילוקי דעות מקצועיים. האתגר בפרוייקט כזה הוא כיצד לייצר עבור אמן כ״כ מובהק ודעתן משהו שעונה גם על הידיעה והתובנה המקצועית שלי. הגבול הוא דק והשיח צריך להיות רגיש.
ספרי על פרוייקט שהתפתח למקומות לא צפויים.
התבקשתי להעביר סדנא באוניברסיטה בפילזן, צ׳כיה, מטעם המחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון. מי שאחראית על הסדנאות הבינלאומיות יצרה איתי קשר כדי לבדוק אפשרות להציג את עבודתי בגלריה היפה של האוניברסיטה. השיח הפורה שנוצר עם האוצרת של הגלריה הוליד פרוייקט צילום מדליק לגמרי עם גוני ריסקין, שבו צולמו מבחר ספרים שעיצבתי כאובייקטים נחשקים. חווית התיעוד השונה היתה מהנה מאוד וכך נולד גוף עבודות חדש ואחר מכל מה שיצרתי עד כה.
ספר חלום: אובייקט מדופדף שעוד לא עיצבת והיית מאוד רוצה לעשות?
הייתי מאוד רוצה לעצב ספר קטנטן. הספר הכי קטן שעיצבתי היה של ניצן מינץ, בגודל איי שש. הספר של אירמה בום book manifest בהחלט השראה במובן הזה.
המלצה על ספר שלא את עיצבת?
אחד הספרים שאני תמיד מראה לסטודנטים שלי ההשראה הוא Toda Vida של גליה דור זאב שעיצבו נעמי גייגר ודנה גז לפני כמה שנים. היכולת של הספר להתחבא בתוך פורמט קיים, מראה על צניעות וענווה, הן של האמנית והן של המעצבות. הן הלכו עד הסוף עם האמת של הפרוייקט עצמו, לקחו סיכון שהקורא יתבלבל, אך ידעו שהאמת האמנותית תחשף במהלך הדפדוף. זוהי הגדולה האמיתית של מהלך עיצובי בעיני.
ספר שהוא השראה בארון הספרים שלך.
חלל וכו': מבחר מרחבים של ג'ורג' פרק. ספר שמלווה אותי שנים, והוא חלק בלתי נפרד מהאמת העיצוביות שלי. הספר כחלל, מרחב פעולה.
איך את ניגשת לעשיית כריכה?
לרוב, יש לי סקיצה כלשהי בראש בתחילת הדרך, וסקיצה שונה לחלוטין בסופה. אני מרגישה שלוקח לי זמן להבין מה "הדבר רוצה להיות" ולכן אני מחכה עם הכריכה עד הרגע האחרון ממש. לפעמים הספר יורד לדפוס והכריכה עדיין לא מעוצבת. הדבר השני שעומד לנגד עיני הוא האובייקט הרב מימדי - חוש המישוש חייב להיות חלק אינהרנטי מהחויה הדפדופית. לכן השבחת הדפוס הרבה פעמים תוליד עיצוב מסויים לכריכה.
איזה פונטים היית רוצה להמליץ עליהם, ולמה?
אני גרופית של הפונטים של מיכל סהר. היכולת של הגופנים שלה להיות בו זמנית חדשניים ועם זאת קלאסים ומושתתים על משהו מוכר, הופך אותם ליחודיים בעיני.
איזה נייר הכי אהוב עליך?
לצערי הנייר בארץ מאוד מוגבל ודיי חוזר על עצמו. אני מאוד אוהבת נייר נפוח, הנייר הכי נפוץ בארה"ב לספרים בכריכה רכה paperback. בארץ מאוד קשה להשיג אותו. הסיבה שהוא ככ אהוב עלי הוא בגלל ההפתעה העצומה של ״המשתמש״ - כשהמוח יודע שהוא הולך להרים אובייקט משמעותי מבחינת משקל ואז ההפתעה - הספר קל כמו נוצה!
מעצב / חנות / הוצאת ספרים שאנחנו חייבים להכיר בחו״ל!
כששהיתי באסטוניה לחודש בשנת 2016 גיליתי את Lugemik Publishing, שגם הקימו חנות ספרים קטנה ויפה, החנות היחידה באסטוניה לספרי-אמן. במהלך התקופה הזו פגשתי את המעצב והמוציא לאור שגם היה ראש המחלקה לעיצוב באוניברסיטת של אסטוניה לאמנויות Indrek Sirkel. ממליצה להציץ באינסטגרם שלו כאן.
ספרי על הספר הנוכחי שאת עובדת עליו.
ממש עכשיו יצא לאור הספר "חתירה לרוח" שמרכז את כל הציורים של תרי קיפניס ז״ל, שנרצח בבארי יחד עם אשתו לילך ב-7 לאוקטובר. תרי היה חולה במחלה ניוונית בסוף חייו, ולכן היה מוגבל פיזית. אף על פי זאת הוא צייר את נופי העוטף והים האהובים עליו בשנותיו האחרונות. החל מדצמבר 2023 ליויתי את גיה אחותו של תרי בהתנדבות, במסע עריכת והפקת הספר לזכרו, שהושק לפני כמה זמן במסגרת תערוכה המציגה את העבודות. במהלך התקופה הזו למדתי ביתר שאת עד כמה עבודת המעצב היא "להחזיק" את הפרויקט בעוד הרבה מובנים שאינם רק עיצוב ועריכה. בספר נכנס טקסט שאני כתבתי, לראשונה. כבוד גדול עבורי.
מי המעצב שאת מזמינה למגזין?
אשמח להזמין את קובי בן עזרי.
אביגיל ריינר היא מעצבת גרפית, בוגרת המחלקה לתקש״ח בבצלאל ובעלת תואר שני בהצטיינות, במחקר תרבות מאוניברסיטת ת״א. בוגרת התוכנית ללימודי אוצרות עיצוב של מכללת שנקר. היא מרצה מזה כ-15 שנה במחלקה לתקשורת חזותית במכללת שנקר וחברת סגל במכון הטכנולוגי בחולון. היא שותפה ב-The Studio המתמחה בעיצוב לתרבות. עבודתה מתמקדת בעיצוב ספרי אמן וקטלוגים לתערוכות וגיבוש שפה גרפית לתערוכות ואירועי תרבות. בין לקוחות הסטודיו: מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאוני חיפה, מוזיאון העיצוב בחולון, אמנים ואוצרים. היא לוקחת חלק פעיל בתערוכות עיצוב בארץ כמציגה וכאוצרת, זוכת פרס משרד התרבות לשנת 2017.