מדור ׳לפי הספר׳ מזמין מעצבות ומעצבים לשתף בתהליכים של יצירת ספרים שהם אמנות. כל מעצב.ת מזמין.ה את הקולגה הבא.ה למדור.

מי את.ה?
כבר עשרים שנה שהיצירה המרכזית בחיים שלי (לצד הורות) היא עיצוב, ועיצוב ספרים בפרט. למרות הזמן שעבר מאז שהתחלתי, כולי מפרפר מסקרנות, כמו ילד בן 4 שעומד לעלות למטוס בפעם הראשונה, לפגוש כבר את הטקסט הבא/הצילומים/הציורים/האדם המדהים הבא שאיתו אצא למסע הזה, החדש - יצירה של ספר.
איך הגעת לעולם העיצוב, וביחוד לעולם עיצוב הספרים?
כמו כל דבר טוב, ממש במקרה ואולי גם לא דווקא... בעשורים הראשונים לחיי כמעט ולא היתה לי נגיעה בתחום החזותי - לא הייתי צייר, על עיצוב לא שמעתי בכלל עד גיל 24, שבו הגעתי ללימודים. בתיכון למדתי ביולוגיה. אבל גדלתי בבית שבו קריאה וטקסטים היו דברים משמעותיים, גם כתרבות פנאי וגם ככלי עבודה. על הספה בסלון תמיד היו ערימות של ספרים, לא היה באמת מקום לבני אדם לשבת שם, אז כנראה שהקשר לאובייקטים הללו והבנת החשיבות התרבותית שלהם נספגה בדרכים אלטרנטיביות, הקישור לעיצוב שלהם נעשה בגיל מאוחר יותר, אחרי שהתחלתי להרגיש את עצמי המתבטא בצורה חופשית בתוך התחום שנקרא "טיפוגרפיה".
איך אתה מתמודד עם האתגרים בעשיית ספרים?
קל לטעות ולחשוב שיש תשובות פשוטות לאופן שבו העבודה הזו נוצרת, לאופן שבו ספר מתגבש, אבל זו אשלייה. כשהתהליך קורה בצורה עמוקה ואמיתית הוא מתרחש במקומות שאינם גלויים לעין, מתחת לפני השטח. כמו עוּבַּר ספר נבנה לאט, בסבלנות, בהתמסרות, ויוצא אל דרך המלך רק כשהוא בשל לאור השמש.
ספר צריך את ה"מיילדת" הנכונה. את האדם (לעיתים הכותב, לזמנים המעצב, המדפיס, הכורך) שנמצא עבורו גם בחושך, מוכן להכיר את הדרכים הסודיות, להוביל באלגנטיות כשצריך ויותר מכל, מוכן להיות שם לכל צרכיו - נוכח, ללא רבב. אני מעז לומר שהצלחתי דרך הרבה למידה - ניסוי וטעייה- ליצור בית, חממה לספרים, שבו דרך תהליך מוקפד ודפוסי עבודה מסורתיים ספרים יכולים להתגלות, לנבוט ולצאת אל העולם. אם ספרים הם משני תודעה מודרניים, אז מעצבי ספרים הם כמו שמאנים שמאפשרים לשינוי להתחולל.

הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות.
ספר חלום: אובייקט מדופדף שעוד לא עיצבת והיית מאוד רוצה לעשות?
מכירים את העצה השמאלצית הרוחנית "לחלום בגדול"? זו שכל גורו או מאמן אישי מנחה בה את מאמיניו "לחלוק את שאיפותיהם עם היקום"? אז למרות האלרגיה האינהרנטית שיש לי מהעצה הזאת, החלטתי ליישם. יש לי תיקייה בשם "יקום יקר, הצעת מחיר נשלחת” שמכילה הצעות מחיר ומפרטים לפרוייקטים שהם חלומות העיצוב הפרועים הבלתי אפשריים שלי - החל מעיצוב קופסא לבושם עבור איסי מייאקי, קטלוג מוצרים לחברת 3m שכולו עבודות אמנות ממגוון הדבקים שהם מייצרים, גלימה לאפיפיור, סרטון פרסומת לחמאה, ועוד. אני עדיין מתלבט אבל חוכך בדעתי אולי יום אחד אוציא לאור את כל המפרטים הדימיוניים האלה.

כתיבה ועריכה: עדי אנגלמן, הוצאת מרסל לקידום אמנות ותרבות.
מתוך סדרת ספרים שעוסקת ביצירות מופת באמנות ישראלית ניסיונית.
המלצה על ספר שלא אתה עיצבת?
הספר Mortadella של המעצב Christoph Hänsli.
ספר שהוא השראה - מארון הספרים שלך?
הספר The Elements of Typographic Style, של Robert Bringhurst.
זה מדריך שליווה אותי שנים רבות. ספר שמתעמק בכל מה שהוא "טיפוגרפי".
מה היית ממליץ לאמן שנמצא בתחילת תהליך של יצירת ספר?
פורמט - הבחירה הקריטית ביותר בתהליך העבודה, זו שתשפיע בהמשך על הכל: צילומים, עיצוב טיפוגרפי, תקציב... לנסות ולדייק את העניין, ולא להסתפק במשהו מוכר.

ספר תערוכה במוזיאון בר דויד לאמנות ויודיאקה. .
איך אתה בוחר / יוצר גופן / משפחת גופנים עבור פרוייקט מדופדף?
אני עובד עם מספר מצומצם מאוד של גופנים "קלאסיים" שהוכיחו את עצמם לאורך השנים ככלי עבודה יציבים, ורסטיליים ומקובלים - גם במרחב התרבותי, וגם במרחב הטכני - מודפסים, נקראים ועובדים בגדלים שונים בצורה מושלמת. כשצריך, ורק כשצריך, אני מוסיף טיפוגרפיה או קליגרפיה ידנית כדי "לסתור" את התפיסות טיפוגרפיות המקובעות שאותן אני מייצר.
איך אתה ניגש לבחירת חומריות לפרוייקט מדופדף?
אנחנו חיים במדינה שמבחר חומרי הדפוס בה הוא כל כך מצומצם, אולי מקום אחד בטבלה מעל סודאן... אז אחרי שאני מסיים להתבאס על הצמצום שנכפה עלינו, שיטת העבודה שלי דומה לשף שמתחייב לעבוד עם "החומרים המקומיים" - כל תקציב ספציפי מאפשר חומרים ואנשי מקצוע שונים - מה אפשר לעשות עם מה שיש? איך להדפיס, לקפל, לחורר, לסובב, להדביק אחד לשני, לגרד, לניילן... כל דבר שיצליח לאפיין בצורה ייחודית אבל עדיין ליצור אובייקט שימושי בתקציב הגיוני.
מעצב / חנות / הוצאת ספרים שאנחנו חייבים להכיר בחו"ל!
Office of Paul Sahre - מעצב ניו-יורקי ותיק. אני עוקב אחריו שנים רבות ועדיין מנסה להבין אם הוא מינימליסט או פשוט עצלן... אבל הדברים הפשוטים שהוא מייצר, בעיקר איורים לניו-יורק טיימס, מצליחים לרגש ולהצחיק אותי.

ספר על פרוייקט מעניין שאתה עובד עליו בימים אלו.
אני עובד עם הוצאה לאור בטוקיו, על מהדורה עברית לספרו של קניה הארה כחלק מסדרת ספרי העיצוב של הוצאת אסיה. הפדנטיות של נציגי ההוצאה היפנית, לגבי כל פרט ופרט, כולל מוסכמות של עימוד טיפוגרפיה עברית (שלגביה לא היה להם מושג, אבל התעקשו לקבל הסברים מפורטים ולהבין כל אחת ואחת), מציאת הנייר המתאים, גם אם הוא לא נמצא בארץ, עובי הקרטון בתוך התדביק - מיינדבלואינג. מלא הערכה להתנגשות התרבותית ומותש ממנה גם יחד.
את מי להזמין הבא למדור?
סטודיו יום שדה, גיא וזוהר.
נדב שלו מנהל סטודיו לעיצוב גרפי וטיפוגרפיה. הסטודיו קיים משנת 2004 ומתמחה בהקשרים של תרבות, אמנות וספרות, ובמגוון רחב של פורמטים מודפסים ודיגיטליים — מספרי–אמן וקטלוגים, דרך כרזות, מפות, אתרים וחללי תצוגה. החל משנת 2016 פועל הסטודיו כשלוחה של משרד עיצוב התערוכות הבינ"ל — Gallagher & Associates — במהלך בנייתו ועיצובו של מוזיאון בית התפוצות החדש (ANU) ומגוון פרוייקטים נוספים.













