מדור ׳לעצב כדי לספר׳ מזמין מעצבות ומעצבים לשתף בתהליכים של יצירת ספרים שהם אמנות. כל מעצב.ת מזמין.ה את הקולגה הבא.ה למדור.
מי את.ם?
אנחנו זהר קורן ועידן עם־שלם, מעצבים גרפיים ומייסדי סטודיו יום שדה (Field Day), שפועל כיום מתל אביב ואמסטרדם. הסטודיו מתמחה בעיצוב גרפי וארט דיירקשן לשדה האמנות והתרבות, וכן מיתוג לעולמות הלייף סטייל והפנאי. עידן מתגורר ברמת גן וזהר מתגורר מזה שנה באמסטרדם. שנינו בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר ומרצים כיום ובעבר בקורסים שונים בתחומי המיתוג, הטיפוגרפיה והעיצוב הנסיוני, בשנקר ובצלאל. לבו של הסטודיו ממוקם בתל אביב והוא מונה נכון להיום עוד שישה חברות וחברי צוות מופלאות.ים.
איך הגעתם לעולם העיצוב, וביחוד לעולם עיצוב הספרים?
לכל אחד מאיתנו יש סיפור קצת אחר.
זהר: לא הייתי מהילדים המציירים וגם לא עברתי במגמות אמנות וכו׳ אבל היתה לי אהבה גדולה מאוד למוזיקה שהתבטאה גם באובססיה גדולה לדיסקים, מגזינים, קליפים, פוסטרים או כל חומר גרפי, שיווקי שהיה קשור למוזיקאים/יות שסיקרנו אותי. בגיל 21 עלתה השאלה בשיחה רנדומלית מה אלמד והשבתי שכנראה משהו כללי כמו מנהל עסקים... החבר מנגד שאל במה באמת הייתי רוצה להתעסק אם יכולתי לבחור כל דבר בעולם ועניתי שכל דבר שנוגע בחומרים החזותיים של מוזיקה, והוא השיב: ״אה, אז אתה רוצה להיות מעצב גרפי״ ובעצם משם נסללה הדרך.
זה היה גלגול של כמה שנים, כשתחילה לא התקבלתי למוסדות שרציתי והתחלתי את שנת הלימודים הראשונה בתכנית לעיצוב רב תחומי של סמינר הקיבוצים. במהלך הסמסטר הראשון הבנתי שמכל התחומים בהם נגענו, טיפוגרפיה הכי ריתקה אותי והיה לי ברור שאני מעוניין להעמיק בנושא. נבחנתי בשנית והתקבלתי לשנקר שם התחלתי את לימודי ב-2009. הגעתי עם ראיית עולם יחסית מצומצמת למגוון התחומים שנוגעים לתקשורת חזותית ובשנה א׳ עוד חשבתי שאסיים את לימודי ואעבוד במשרד פרסום. בשנתיים הראשונות ללימודים נחשפתי לכל עולם הדפוס, כשבמקביל עבדתי בבית הדפוס קולורטאצ׳, שם גם עידן ואני הכרנו לראשונה, צברתי כלים פרקטים ומעשיים והיה משהו במתח שביצירת נרטיב שנובע ממהלך מדופדף שריתק אותי. הושפעתי מאוד מהמרצים והקורסים שקיבלתי במחלקה והרגשתי לראשונה שמצאתי את מקומי.
עידן: מאוד אהבתי את העניין של סמלים חלקים שנעשו באמצעות המחשב והצבע שלהם היה אחיד והגימור היה חד (בדיעבד אני יודע שזו היתה משיכה לדפוס ולאלמנטים וקטוריים), וככה מצאתי את עצמי מייצר לוגואים וסמלים על מחברות בבית ספר ומנסה לחקות את התחושה של הדפוס. אחרי הצבא עברתי לבריסל ושם נחשפתי באופן יותר מודע לתרבות שהיתה לי שונה ומסקרנת, התפעלתי מאמנות הרחוב, ״טאגין״, גרפיטי וסטיקרים, ובכלל מהאווירה הכללית של הזרות. מאוד אהבתי שעל תמרורים ועל שטחים פנויים במרחב הציבורי היו הרבה ביטויים גרפיים בכל מיני סגנונות, חלקם היו ברורים חלקם אניגמטיים ומוצפנים, רציתי להיות חלק מזה וזה הפך להיות עולם תוכן שהעסיק אותי והוביל אותי גם לעסוק בו בעצמי.
במקביל היתה לי חברה מקומית שלמדה באחד מהבתי ספר לעיצוב בבלגיה (Saint Luc) וככה נחשפתי לתחום הזה מקרוב, הייתי באחת מתערוכות הבוגרים שהוצגו שם, וזה הגביר בי את המשיכה לתחום. היו עוד רגעים שהובילו אותי והצטברו לתובנה שזה מה שאני רוצה לעשות. עניין עיצוב הספרים קרה באופן אורגני דרך התהליך הלימודי שלי כסטודנט, הפרקטיקה של הלימודים חשפה אותי לעסוק בפורמט המדופדף, הפיזיות שלו והאפשרויות שהוא מציע, גרמו לי להמשך אליו ולעשות בו שימוש בהרבה פרויקטים.
מהו הספר שהכי איתגר אתכם לעצב ולמה?
אחד הפרויקטים הארוכים והמורכבים שעברו בסטודיו היה ״תנוכים משושים, שינים רכות וחידות אחרות״ של שחר פרדי כסלו. מדובר בספר חידות המלווה באיורים מדעיים ומבוסס על תיאורים מופשטים לפירות וירקות שיצר פרדי והגיש למאיירים מדעיים ברחבי העולם מבלי שידעו מה האובייקט המתואר. הפרויקט היה בעבודה במשך שלוש שנים לסירוגין. זה היה תהליך מאתגר בנסיון להרכיב נוראות טיפוגרפית שמצליחה להתכתב עם מגדירי צמחים וספרי חידות בעת ובעונה.
כמו כן, היתה המורכבות בנסיון לפתור את אופן פתרון החידה ומבנה הספר על מנת ליצור עניין ומתח לאורך פורמט מרובה עמודים. לאחר כשנה וחצי בערך כשכל הספר כבר עמד שלם הודפס עותק לדוגמא ופרדי לא היה מרוצה מגודל הספר, תחילה היה לנו קשה לקבל את הפידבק בשלב כל כך מתקדם אבל בנסיון לבחון גודל קטן יותר יכולנו לראות בבירור שפרדי צדק והגודל לא תאם את חווית הקריאה והפיזיות המתבקשת עבור מוצר מסוג זה. השינוי בגודל יצר צורך בהגדרה מחדש של הגריד והמבנים הבסיסיים של הספר, תהליך סיזיפי למדי בעימוד מחדש של כל תוכן הספר.
אתגר נוסף בו נתקלנו היה בהפקת הספר - הספר הכיל איורים של בערך עשרה מאיירים שונים, כל אחד שלח את עבודותיו בפורמט סריקה או צילום שונה, עם הבדלי רזולוציות ואיכויות. ביצענו תהליך הכנה לדפוס שכלל מעבר על כל אחד מהדימויים שנשלחו ויצירת האחדה בין כל הגוונים השחורים והרזולוציות, ניקיון של סימני סריקה או צילום והאחדה בפורמט הקבצים. ביום ההדפסה לאחר מספר גיליונות דפוס שיצאו, גילינו שבחלק מהסריקות היה רקע עם 1% של צבע שחור שניתן היה לראות בדפוס, נאלצנו לעצור את ההדפסה לפתוח שוב את כל הדימויים, לעבור על כולם נקודתית ולוודא שהשחור נעלם. בסופו של דבר הקביעה נפתרה רק לאחר שאלי, הבעלים של ע.ר הדפסות הציע לנסות לבחון רשת דפוס פחות צפופה ורגישה, ורק אז לאחר שלושה נסיונות של ימי דפוס שונים הצלחנו להדפיס את הספר בשלמותו.
הביאנלה לאמנות בונציה / מוזיאון תל אביב לאמנות, 2024-2025
אי אפשר לא להתייחס לקטלוג הכי מדובר של השנה, ארץ-אם של רות פתיר. עבדתם עליו במהירות הבזק והוא עשה הרבה כותרות.
הקטלוג ליווה את מיצב הווידאו הרב-חלקי שלה בביאנלה לאמנות בוונציה 2024. הוא נשען על תיעוד דוקומנטרי של החוויות האישיות שלה במהלך טיפולי שימור פוריות, בשילוב עם אלמנטים מעולמות הארכיאולוגיה העתיקה וטכנולוגיות דימוי מתקדמות. העיצוב של הקטלוג ביקש לאחד בין שני עולמות תוכן מרכזיים: ארכיאולוגיה וממצאים היסטוריים, לצד דימויים תלת-ממדיים היפר דיגיטליים. ניסינו להתמודד עם האתגר הזה בעיצוב הלייאאוט, בעיבוד הגרפי ובבחירת החומרים. השילוב בין חומרים טבעיים לסינתטיים, מעצים את המתח העיצובי ומייצר חוויית הדפדוף עם מימד חושי ששאפנו אליו.
ספר חלום: אובייקט מדופדף שעוד לא עיצבתם והייתם מאוד רוצה לעשות?
זהר: אני חושב ששנינו מאוד נמשכים לאסתטיקה של אינדקסים וארכיונים חזותיים, הייתי שמח לפרויקט רחב היקף מהסוג הזה שיגיע לסטודיו.
המלצה על ספר שלא אתם עיצבת?
יעל ברתנא - גיא שגיא וקובי לוי, וז׳אק קתמור - קובי לוי.
עיצוב: קובי לוי. אוצר ועורך: אורי דרומר.
מה הייתם ממליצים לאמן שנמצא בתחילת תהליך של יצירת ספר?
אנחנו מאמינים שהדבר הראשון שצריך להתקיים ביחסים בין אמן למעצב הוא כימיה בינאישית - היכולת לצאת למסע משותף, פתוח ולא צפוי שמתוך הדיאלוג המשותף יוליד רעיונות אשר יהיו הנכונים ביותר, לא רק יציגו תצוגת עבודות, אלא, יהפכו את התוצר לביטוי אמנותי אשר מסוגל ללכוד את מהות יצרותיו של האמן, ולקפל אותן לכדי תוצר מדפדף אשר עומד בפני עצמו במנותק מהייצוג המקורי של היצירות.
השראות - מארון הספרים שלכם?
סדרת הקטלוגים של תחרות עיצוב הספרים The Most Beautiful Swiss Books (לינק כאן).
איך אתם בוחרים משפחת גופנים עבור פרוייקט מדופדף?
נקודת המוצא לתחילת עבודה טיפוגרפית עגונה בהבנה של עולמות התוכן אותן מנסה ללכוד הספר, מה מקורם של אותן עולמות וכיצד סגנון של אות או מבנה טיפוגרפי מסוגל ללכוד בתוכו או לאורך חוויה מדופדפת ביטוי צורני של אותם נושאים ורעיונות.
איך אתם ניגשים לבחירת חומריות לפרוייקט מדופדף?
רבות מההחלטות בבחירת חומרים טמונות בהבנה של המדיום בו האמן או האמנית עוסקים. בסוגי החומרים בהם בוחר האמן לעבוד על מנת להציג את רעיונותיו ובחוויה הצופה של גוף העבודות. אנחנו מאמינים שמתוך הבנה של חומרי הגלם מגיעות החלטות אינטואיטיביות מאוד בהירות וברורות - התוכן עצמו מסוגל להציף את בחירת החומרים המתבקשת.
לארגן 20 שנה של צילומים.
הוצאת ספרים שאנחנו חייבים להכיר בחו״ל!
שימו לב שלינקקנו הכל: Roma Publication, Donlon Books, Spector Books, InOtherWords.
ספרו על פרוייקט מעניין שאתם עובדים עליו בימים אלו
הספר של אפרת קליפשטיין - ׳צמצום קנה המידה של הלב׳. ספר אמן שעוסק בעבודותיה של אפרת וביצירת עבודות חדשות על עבודותיה הקיימות של האמנית ובהצגתן באופן שונה. הספר נע על המתח שבין האטלס ליומן, בין האישי לכללי, ובין הרציונלי לרגשי.
איך מי להזמין למדור?
המעצבת טלי ליברמן.
זהר קורן (נ׳, 1984), עידן שלם (נ׳, 1981) הם מעצבים גרפיים ושותפים מייסדים של סטודיו Field Day, הפועל מתל אביב ואמסטרדם. שניהם בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר (2013, 2012). עבודתם נעה בין מסחרי לניסיוני, ומתמקדת בפיתוח שפות חזותיות וזהויות מותג עבור גופים בתחומי האמנות, התרבות, העיצוב והלייף סטייל. הסטודיו מתמחה בעבודה רב־תחומית, הכוללת מיתוג, עיצוב תערוכות, קטלוגים ופרויקטים מחקריים. לצד עבודתם המשותפת הם עוסקים גם בהוראה אקדמית וביוזמות אישיות ואמנותיות.
