מדור ׳לעצב כדי לספר׳ מזמין מעצבות ומעצבים לשתף בתהליכים של יצירת ספרים שהם אמנות. כל מעצב.ת מזמין.ה את הקולגה הבא.ה למדור.
מי אתם?
אנחנו רוני ורוני – רוני שניידר ורוני בן יוסף – חברים הכי טובים, עוד משנה א׳ בשנקר, ומעצבים יחד כבר תשע שנים. הסיפור שלנו התחיל באחד השיעורים הראשונים בשנקר. באחת ההגשות התפתחה שיחה על אמנות ישראלית, והמרצה שלנו, ראובן כהן, שם לב ששנינו מאוד אוהבים את הנושא והציע לנו להיות חברים. כבר באותו יום ישבנו אחרי הלימודים ופצחנו בשיחה שנדמה שהיא נמשכת עד היום.
תקופה לאחר שסיימנו את הלימודים החלטנו לנסות לעבוד יחד ולהיות עצמאיים. דיברנו עם כל מי שיכול היה לעזור לנו להשיג פרויקטים – חברים, משפחה – כדי למצוא את העבודה הראשונה שלנו. בתחילה לא קיבלנו עבודות של ספרים, אך לאחר עיצוב והפקת הספר הראשון נהנינו כל כך, ומכאן ניתבנו את עצמנו לעוד ועוד עבודות מדופדפות.
ספרו על פרוייקט שהוביל אותך למקומות לא צפויים?
״מיכה אולמן: אשמורת ראשונה״ – קטלוג לתערוכה שהוצגה במוזיאון הנגב לאמנות בשנת 2024, באוצרות רון ברטוש. במהלך העבודה על התערוכה והספר יצרנו אותיות ייחודיות לכותרת התערוכה בהשראת רישומים של אולמן מתקופת שירותו הצבאי – רישומים של בונקרים, בטונדות ומבנים צבאיים. אנחנו נוהגים לא פעם ליצור טייפים עבור ספרים, תערוכות ופרויקטים נוספים, אך מעולם לא התנסינו בעיצוב גופן שלם. בעקבות פניות של קולגות שהתעניינו ושאלו מהו הפונט, החלטנו לאתגר את עצמנו ולפתח את האותיות לכדי גופן מלא. ההתנסות הזו לימדה אותנו רבות על טיפוגרפיה ועיצוב אותיות – ואנחנו עדיין עובדים עליו, במטרה לכלול בו גם אותיות לטיניות.
מהו הספר שהכי איתגר אותם לעצב ולמה?
אנחנו עובדים בימים אלו על הספר ׳איך בעצם מלמדים עיצוב׳ – ספר שמרכז 120 תרגילי עיצוב של מרצים ומרצות מכל המחלקות לעיצוב האקדמיות בישראל, משנות ה־80 ועד היום. הספר נערך בידי מירב שמי פרץ ויוצא לאור בהוצאת פורז את נבוק (יונתן רז פורטוגלי והאמנית הילה טוני נבוק).
הספר הזה מאתגר אותנו מכמה סיבות. הראשונה – אנחנו באמת נרגשים ממנו. זה קצת כמו להיות דלוקים על מישהו, ולהשתדל במיוחד שהכול ייצא טוב. זה מצב מורכב, כי אנחנו לא רוצים להגיע לעיצוב מתאמץ או ״מזיע״ – אלא בעיקר לשמור שהספר יהיה קריא ושמיש.
הסיבה השנייה קשורה לכמות ולשונות שבתוכן. עבדנו רבות על הגריד כדי שיהיה נגיש וקריא, וחיפשנו את האיזון האידיאלי שיתייחס להבדלים בין הבריפים: סגנון כתיבה שונה, אורכים משתנים, והערות מסוגים שונים. ולבסוף, גם הנושא עצמו – עיצוב. זו שאלה שאנחנו מתמודדים איתה לא מעט: איך בעצם מעצבים לעיצוב? דווקא כאן האתגר גדול יותר עבורנו, בהשוואה לפרויקטים שמקורם בעולמות תוכן מרוחקים יותר מהעולם שלנו.
כריכות באדיבות סטודיו רוני ורוני.
ספר חלום: אובייקט מדופדף שעוד לא עיצבתם והייתם מאוד רוצה לעשות?
יהיה מדהים לעשות ספר אנתולוגיה לקולנוע ישראלי.
המלצה על ספר שלא אתם עיצבתם?
׳ובסוף נמות: אמנות צעירה בשנות התשעים בישראל׳' שעיצבה מיכל סהר. זה קטלוג תערוכה שהתקיימה במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית בשנת 2008, והייתה אחת מתוך שש תערוכות שסקרו שישה עשורים של אמנות ישראלית במוזיאונים מרכזיים ברחבי הארץ. זהו ספר שמלווה אותנו מתקופת הלימודים ועד היום, ותמיד שימש עבורנו כ־manual guide לגריד פשוט ואסתטי, גדלי פונטים נכונים, היררכיות טיפוגרפיות ברורות, הרבה חלל בקומפוזיציות, כריכה מינימליסטית אייקונית בצבעי וורוד וצהוב, וחשוב מכול – עבודות האמנות בפרונט ולא העיצוב. בנוסף, הקטלוג סוקר את אמנות שנות התשעים – העשור שבו גדלנו ונחשפנו לראשונה לעולם האמנות. הספר מצליח ללכוד את רוח הניינטיז ולהזכיר לנו את התקופה. וזאת, בעינינו, מטרתו של ספר מוצלח: להנציח אווירה, תקופה או חוויה באובייקט פיזי מדופדף.
מאת דורון רבינא, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, 2008.
ספר שהוא השראה - מארון הספרים שלכם?
Marginalia - Anja Lutz - פרויקט יפהפה של מעצבת גרפית גרמנייה, שביצעה מחקר על גרידים בספרים שעיצבה. היא ניקתה את כל העיצוב מטקסט ודימויים, והשאירה רק את סימוני הגריד, אותם חוררה מתוך שכבת קרטון בצבעים שונים. לעיתים השאירה אותם כפי שהם, ולעיתים הוסיפה שכבה על שכבה, כך שהגרידים נחשפו זה מתחת לזה דרך חירור המלבנים.
כך נוצר קולאז' של שכבות, משטחי מלבנים וריבועים אבסטרקטיים, שנראים כמעט כשרטוט אדריכלי דמיוני במבט-על. אהבנו את הרעיון לשדרג את ״מאחורי הקלעים״ של העיצוב הגרפי – הגריד – ולהביא אותו אל חזית הבמה כיצירה בפני עצמה. יש משהו מפתיע במיקוד דווקא בדברים שאינם בולטים לעין, בשקופים, וביכולת לגרום לצופה או לקורא להבחין בחללים הנגטיביים, בקצב ובפיזור השורות בקומפוזיציות השונות.
מה הייתם ממליץ ליוצר שנמצא בתחילת תהליך של יצירת ספר?
לפתח סקרנות כלפי העולם החדש שנפתח בפניך. אחד הדברים שאנחנו הכי אוהבים בעבודה הוא החשיפה לעולמות אחרים וזה יכול להיות כל נושא בעולם – אנחנו מוצאים את עצמנו קוראים על טקסי פולחן יהודיים, פטריות וכוורות דבורים מעולם הבוטניקה, לומדים מה זה שטרות חוב ומניות מעולם הכלכלה, מכירים אמנות חדשה ויוצרים נשכחים שכנראה לא היינו מכירים לולא העבודה. חשוב להשתמש באסוציאציות שעולות מהמפגש עם התוכן, ולא להישען רק על החלטות שכלתניות. הדבר הכי טוב שיכול לקרות זה שבסוף העיצוב. יפתיע גם אותנו וככה נדע שבאמת התמסרנו לתהליך.
איך אתם בוחרים / יוצרים גופן עבור פרוייקט מדופדף?
אנחנו אוהבים לגוון. לפעמים מתחשק לנו לעבוד עם גופן מסוים, ואז אנחנו בודקים את ההתאמה שלו לפרויקט. לפעמים אנחנו יוצרים לוגוטייפ, ורק אחר כך בוחרים גופנים שיתמכו בו היטב. אנחנו עושים הרבה ניסיונות עד שאנחנו נסגרים על הגופנים שיילוו את הספר. אנחנו משתדלים להקשיב יותר לאינטואיציה ולא להיות מקובעים למה "נכון" או "לא נכון". זה קצת כמו לראות חולצה יפה בחנות, למדוד אותה, ולגלות שעליך היא לא ממש מתאימה. כך גם במדידת גופנים: אי אפשר לדעת עד שלא מניחים את הגופן ליד הדימויים והטקסטים, ומרגישים את ה"קליק".
איך אתם ניגשים לבחירת חומריות לפרויקט מדופדף?
יש משהו שקורה כשמתחילים לעבוד על פרויקט חדש, פתאום מתחילים לראות אותו בכל מקום. פתאום רואים או נוגעים במשהו שמזכיר לנו את הפרויקט: מדבקה קרועה, עץ מתקלף, ג׳קט מבריק עם בד פנימי בצבע וחומריות שונה, או אפילו פרופורציות של מבנה. כל אלו הם מקפצה נהדרת להבנה איך היינו רוצים שהאובייקט יראה וירגיש בסופו של התהליך. במציאות לכל הפרויקטים יש מגבלות תקציביות, ואז מגיע שלב נוסף שהוא יצירתי לא פחות - מימוש וזיקוק החזון בתוך המגבלות. לפעמים דווקא מתוך המגבלות מגיעים לפתרונות הכי פשוטים ויצירתיים.
מעצב / חנות / הוצאת ספרים שאנחנו חייבים להכיר בחו״ל!
הוצאת ספרים שאנחנו ממליצים עליה היא Folio Society, שגילינו דרך מהדורה מיוחדת שהוציאו לספר האגדי ׳חולית׳ מאת פרנק הרברט — וכמובן רכשנו. כל ספרי ההוצאה הם מהדורות מאוירות של קלאסיקות ספרותיות מז’אנרים שונים: פנטזיה, מדע בדיוני, אגדות ילדים, סיפורי עמים ומיתולוגיה יוונית. ההוצאה עושה כבוד עצום לאיור ולעיצוב, ובכללי חוגגת את עולם הספרים של פעם: כריכות קשות עם פוילים והטבעות, פורזצים מיוחדים, סימניות בד, ג’קטים ומארזים קשיחים. חווית קריאה שמחזירה אותך אל ימי הילדות — כשאתה שוכב על המיטה עם ספר ענק ונשאב לתוך עולם דמיוני וקסום.
ספרו על פרוייקט מעניין שאתם עובדים עליו בימים אלו.
תערוכה וקטלוג פרס אדמונד דה רוטשילד לעיצוב תעשייתי 2025. זו כבר הפעם השנייה שאנחנו זוכים לעבוד על קטלוג הפרס. הפעם הקודמת הייתה ב־2022, כשעיצבנו את הקטלוג לפרס בעיצוב טקסטיל, אופנה ותכשיטים. מה שהכי כיף בפרויקט הזה הוא דווקא הדרישה של הלקוח – לא עוד קטלוג סטנדרטי, אלא אובייקט מדופדף שונה וייחודי. ובנוסף, ההזדמנות להיחשף לעולמות עיצוב אחרים, ולהכיר מקרוב את המעצבים והמעצבות הכי טובים בארץ בתחומים האלה.
את מי להזמין למדור?
מיכל סהר.
רוני שניידר (נ׳ 1989) ורוני בן יוסף (נ׳ 1990) הם בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. השניים הכירו בשנת 2011 במהלך לימודיהם, הפכו לחברים טובים, וב־2017, כשנה לאחר סיום הלימודים, הקימו יחד את סטודיו רוני ורוני. הסטודיו מתמחה בעיצוב לתחומי התרבות והאמנות: עיצוב גרפי לתערוכות, עיצוב קטלוגים וספרי אמן, ויצירת שפות גרפיות לגלריות ולמוסדות תרבות. לצד זאת, הסטודיו עוסק גם במיתוג לחברות מתחומים מגוונים. רוני שניידר מרצה במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר.
