קו גבול

הספר הוא עבודת זירוקס, שמורכבת ידנית. עם המעבר לאבירים בצפון, אחרי שנים של חיים במרקם עירוני, ביקשתי למצוא דרך להתייחס ביצירה שלי לטבע ולנוף. בתקופת החורף, התחלתי לנסוע לאורך קו הגבול הצפוני של המדינה. הצבא הישראלי היה עדיין באותו הזמן בעומק לבנון. קו הגבול הישן היה נטוש. נסעתי לאורך גדר הגבול, וצילמתי. מצאתי מגדלי שמירה, גדרות תיל, אסתטיקה של קווי גבול.

באותה העת, על רקע של תהייה וספק עצמי, פניתי לכירומנטית לקטיה קולפפר, הקוראת בכף היד בשיטה יונגיאנית. היא אינה חוזה גורלות, אלא מייעצת בבחירות מקצועיות. השיחה, שהוקלטה, היתה מאד אינטנסיבית. לאחר שנים, מצאתי הקשר בין קווי כפות הידיים, לאופן שבו הגבול הטריטוריאלי מתוחם. מצאתי באותה תקופה ספר חכמת כף היד בערבית, שמכיל סימבוליקה מתוך כל הדתות המונותאיסטיות, לדוגמא, מגן דוויד, צלב וסהר. עשיתי עם הספר עבודות דהייה: שמתי את דף מתוכו בשמש, חתכתי שבלונה, והדף הצהיב. כך התקבלו דימויים היברידיים חדשים. השתמשתי באחד הדימויים האלו בכריכה. את העבודה הזאת הצגתי לראשונה במסגרת התערוכה ימין-שמאל , אוצרת רותי דירקטור, גלריה גורדון, מאי 1997.