Concrete

כמו עלייה לרגל, חוזר הצלם אלדד מנוחין אל האתרים שלו: רובע הדיור בערד; חגיגת הטבילה בנהר הירדן; מצעד הסיום של קצינים צעירים בצה"ל. מנוחין מנסה לחפור את העבר הגלוי, מתוך אמונה שבשרידים החזותיות הוא ימצא הרהור על אידיאולוגיות שהולכות ונעלמות.
התצלומים בספר זה נועדו להתחקות אחר זמנים אבודים, כשהם חושפים את עצמם להווה. מנוחין מלווה את צופיו אחורה בזמן דרך זיכרונות הילדות שלו, בארץ שנמצאת בעקביות בחיפוש אחר זהותה והמבנה שלה. בטון היה בשימוש מאסיבי לאורך הקמת המדינה החדשה ובנייתה. הוא החזיק בתקווה לעצמאות, חירות ומודרניזציה. מבנים אלה מסמלים חלום שהתבלה, וכיום נראים אפורים, שחוקים ומאובקים.