אולי נחזור לכאן באחד הימים

״אולי נחזור לכאן באחד הימים״. כך כתבה אמא שלי באחת הגלויות ששלחה לי. מגלויה זו אני בוחרת את כל אותיות הלמד הכל-כך שונות. חוזרת ולומדת את חתימת שמה ״לאה״. למד ואחריה נקודה. אני חוזרת וכותבת אותן על גבי שכבות של ניירות קופי שחורים, כמו כתיבה תמה. האותיות מופיעות בזוגות, שתיים, כמו אם וביתה. אני כותבת אותן על גבי חותמות הדואר הגליות, המזכירות לי שורות של מחברת, והעגולות המזכירות לי ציור ילדותי.
( הספר השני בסדרה).