תל אביב מון אמור

הצצה לאופי הבלתי-יציב של החיים בתל אביב.
"משנת 1993 עד 1995 ביליתי זמן רב בהליכה ברחובות תל אביב בצילום מאות גלילי סרט תוך כדי תנועה. לא חיפשתי קשר עם מי שצילמתי. הייתה לי Canon מתנדנדת בקצה הזרוע שלי עם הפוקוס על 1.5 מטר בערך והצמצם מוגדר, כדי לאפשר את מהירות התריס המהירה ביותר האפשרית. עם הזמן התמקצעתי מאוד בלהשיג את התמונה שרציתי מבלי להסתכל דרך העינית. כמובן שהיו גם המון כישלונות. הכנתי ספרים קטנטנים מהדפסי הקונטקט, מלאים במה שנראה כמו נושאים מעניינים ותמונות שרציתי לסקור.
באותה תקופה התנהל משא ומתן מייגע בין מנהיגים ישראלים ופלסטינים בניסיון להגיע להסכם מדיני. קיצונים מתנגדים משני הצדדים עשו את דרכם. פצצות התפוצצו באוטובוסים ברחובות ובבתי הקפה בתל אביב, בירושלים ובמקומות אחרים. היו איומים על חייו של ראש הממשלה הישראלי שמומשו בהצלחה על ידי יהודי רדיקלי. דיבורים על מלחמה עם מדינות ערב השכנות היו תמיד נוכחים. הרגשתי שבתצלומי תל אביב יש תחושה של שטעטל והנושא שחיבר את סדרת הצילומים הוא האיום הקיומי על מדינת ישראל.
25 שנים אחר כך שאלתי מומחה ישראלי לענייני חוץ אם הערכתי את המדינה באותה תקופה הייתה כל כך שגויה. אחרי הכל, היום תל אביב מלאה בבניינים רבי קומות יקרים כהוכחה ל'קביעות' שלנו. הוא הבטיח לי שאנחנו עדיין חיים בהכחשה ושאיום הטילים שישמידו את המדינה אמיתי לא פחות היום."
-- ג'ואל קנטור