חברות

"הכל נראה מובן, מוכר, פשוט. הקו בטוח סגור חסכוני לא מתלבט כמעט קומיקסי. הצבע לא יותר ממה שמתחייב מהניגוד בין קו ורקע: קו לבן על רקע אדום, קו אדום על רקע אפור, וכו' בשלושה צבעים. לדימויים, החוזרים בעקשנות של הנחות יסוד וכללי היסק, אין שמות, אבל נדמה שכל אחד מהם, כמו משתתפים בכנס, נושא תג על כיס חולצתו. ארנבת, ענף ערער, מטבח, שולחן משרדי, אוהל. הדימויים המורכבים יותר מעלים על הדעת שמות מופשטים: דיאלוג, בדידות, מנחה, טקס חניכה, אשכבה. אלמלא התחושה שיש פה משהו שהוא לא בדיוק מה שהוא נראה, ואלמלא החזרות, קל היה לחבר סיפור ממה שיש במחזור הציורים הזה. משהו כגון: בין הארנבת, זאת אומרת ה'טבע', העולם הלא אנושי, הלא מוכר, צופן ההפתעה, המסוכן אולי, והמטבח, כומר המוכר, הבטוח, האנושי, מעשה ידנו, ה'תרבות' - בין שני אלה, נמצא אוהל."
-- מתוך הספר